יצאתי לפעילות ממוזגת בחום של אוגוסט, ואז הבן שלי גילה את סוף העולם

עקוב 09:14 זה הקיץ הראשון שאני מעבירה עם הילדים בניו יורק, ואני מרגישה שכבר היינו בכל מקום. ביקרנו בפסל החירות, בטיימס סקוור, במגדל הגבוה ביותר בעיר במרכז הסחר העולמי, במוזיאוני הטבע, המתמטיקה והאמנות וחרשנו כל שביל ומדשאה בסנטרל פארק. כמו הורים רבים בישראל, בימי החופשה החמים האלה חיפשתי בילוי בעל ערך מוסף, וחברה המליצה לי על התערוכה Arcadia Earth. התערוכה מציעה למבקרים בה היכרות עם כדור הארץ ועם הסכנות המאיימות עליו באמצעות מציאות מדומה ואינטראקטיבית. טוב, אני בפנים, לא צריך יותר מזה בשביל לגרום לי ללכת, אבל נראה שאני לא היחידה שבפנים. בסוף השבוע האחרון אזלו כמעט כל הכרטיסים ברכישה המוקדמת (שבשל הקורונה נעשה בה ויסות של מספר המבקרים). התערוכה, שהושקה לראשונה בקיץ 2019 ונפתחה לאחרונה מחדש בהפוגה (הזמנית?) בין גלי הקורונה בעיר, מבקשת לעורר מודעות לחשיבות של השמירה וההגנה על כדור הארץ, באמצעות טיול מהנה ורב חושי. "יצרנו פלטפורמה לספר סיפורים סביבתיים של חוויות סוחפות שנועדו ליידע, לעורר ולהפעיל את הקהילה שלנו להשפיע באופן חיובי על כדור הארץ", מעידים על עצמם מנהלי התערוכה, ובראשם המעצב ולנטינו ואטורי. מערת נטיפים מפלסטיק בתערוכה יש מיצגי מולטימדיה, הקרנות וידאו, חדרי מציאות מדומה מיוחדים ויצירות מקוריות של אמנים סביבתיים. בכניסה לתערוכה התבקשנו להוריד לסמארטפון אפליקציה ייחודית, וכך בני בן ה-7 הסתובב עם הטלפון שלי בחדרי התערוכה וחווה באמצעותו את המסרים השונים. כשהוא כיוון את הנייד לקירות התערוכה, לרצפה או לתקרה הופיעו על הצג דימויים שונים שהעשירו את הביקור בתערוכה. כך לדוגמה, בחדר הראשון, "אואזיס חמצן", המציג את עבודותיהם של ג'סטין בולונינו, אריק צ'אנג ושותפים נוספים מחברת META, ראינו כדורי אור צפים כלפי מעלה בחדר החשוך ומתרבים, כדימוי חזותי לאופן שבו הפלנקטון מייצר חמצן. עברו לתצוגת גלריה ילדים בתערוכת Arcadia Earth בניו יורקצילום: נטע ליפמן בחדר אחר הרכבנו מכשירי מציאות מדומה מיוחדים שאיפשרו לנו לצלול בים עם כלבי ים וצבי ענק ולשחות עם לווייתנים בים הפתוח. חמש הדקות האלו העניקו לי תחושה כמעט אותנטית של צלילה על יבש: השקט, המים והטבע היפהפה הקיף אותי בכל מקום שאליו הבטתי דרך המשקפת (אפילו חשתי את אותה סחרחורת קלה שתמיד מלווה אותי בצלילה). משם נכנסנו ל"מערת הקשת" (של האמנית באסיה גושצ'ינסקה), חדר מרובה מראות המעוצב כמו מערת נטיפים קסומה. אלא שמהר מאוד גילינו שהמערה מורכבת מאלפי שקיות ניילון – 44 אלף שקיות, ליתר דיוק, מספר השקיות הפלסטיק שמשתמשים בה בכל דקה בניו יורק. האמנית ביקשה להמחיש בכך את כמות הפלסטיק העצומה שאנו צורכים, שמוצאת את דרכה לרוב לנחלים, לנהרות, לאגמים ולאוקיינוסים שלנו. היה כיף לצלול עם הדגים בחדר הקודם, והנה עכשיו, נחשפנו למצבם העגום, כשהם מוקפים בכל עבר בפלסטיק. כשהילד כיוון את הנייד על קירות החדר, המכשיר הוצף בשקיות ניילון רבות שצנחו מהשמים וכיסו את החדר היפה שרצה לצלם. היות שהוא בן 7, הוא עוד לא יודע מספיק אנגלית כדי להבין את הקריינות שליוותה את התצוגה. לכן, הוא גם לא הצליח לקרוא את שאלות הטריוויה ואת העובדות החשובות שמלוות את התערוכה (הידעתם: בלב האוקיינוס השקט יש "אי פלסטיק" בגודל של פי 11 מגודלה של מדינת ניו יורק?), אבל הוא לאחר שהוקסם מה"קריסטלים הלבנים" שמילאו את קירות החדר, הוא נהיה מפוחד מהשקיות שמילאו את מסך הנייד ברגע שרצה לצלם למזכרת. המסר עבר גם בלי שפה. הפלסטיק מציף אותנו, והוא מגיע לכל מקום. התערוכה לקחה אותנו למסע בלב המאפליה של הסכנות הסביבתיות בעולם: עליית הטמפרטורה בעולם, ביאור יערות והכחדת מינים (שם האפליקציה מאפשרת לילד לרדוף אחרי איילים ופרפרים), דיג יתר (ובו רשתות דיג שנמצאו בלב הים) כמויות הפסולת העצומות בעיר ("צונאמי פלסטיק" של האמנית הישראלית אתי יניב). "מה אפשר לעשות?", שואל הקריין בכל חדר ואז מפרט כמה פעולות אפשריות, ובהן אי־שימוש בשקיות פלסטיק ומעבר לשקיות רב־פעמיות, מעבר לתחבורה ציבורית, מיחזור, שימוש בקומפוסט, נטיעת עצים, צמצום של בזבוז המזון, עזרה בהפצת המסר הסביבתי ועוד. איך לדבר עם ילדים על משבר האקלים? זוהי שאלה גדולה שרבים מתמודדים איתה בשנים האחרונות. איך מעבירים את המסר בצורה חיובית ואופרטיבית, שלא רק מפחידה אלא גם מגייסת את הילדים? זהו אכן אתגר אדיר. הנתונים הרי קיימים, מדעני העולם יודעים לכמת את הנתונים ולהצביע על מגמת התחממות מדאיגה, על השטחים הפתוחים שנעלמים, הים שמזדהם, הכחדת מינים ושריפת דלקי המאובנים שמביאים לפליטה אדירה של גזי חממה לאטמוספירה. עברו לתצוגת גלריה מתוך התערוכהצילום: נטע ליפמן הנתונים נמצאים בידי המדענים, אבל איך מעבירים את המסר לא רק למקבלי ההחלטות ולמדינאים, אלא גם לילדים ונוער? איך מעוררים אמפתיה בלי לרפות את ידיהם, ולא פחות חשוב, כיצד יכול כל אחד מאיתנו לתרום למאמץ הכולל? אלו הן שאלות המפתח שגם מתכנני התערוכה התמודדו איתן. אלו שאלות שגם אני כאמא מתמודדת איתן. חשוב לא לייאש. רבות מהפעילויות להגנה על הסביבה נעשות ברמה הלאומית, ובהן מעבר למשק יעיל אנרגטית ויצירת תשתיות נוחות לשימוש בתחבורה ציבורית. את זה כמובן הם לא יוכלו לעשות, אבל הפעילויות היומיומיות שלנו יכולות לסייע. כדאי תמיד לפתוח דיונים על הגנת הסביבה בזווית חיובית: היופי של הטבע, החשיבות העצומה שלו לחיינו, כמה נהדר זה לטייל ולראות חיות - ורק לאחר מכן לתאר את השינויים המהירים שעובר כדור הארץ, שהם מהירים מדי ומסוכנים כתוצאה מפעולות שלנו, בני האדם. המודעות היא לדעתי נקודת המפתח. יש משבר, אבל אפשר להתמודד איתו אפילו ברמה האישית, למשל בחיסכון במים או בוויתור על מוצרים חד־פעמיים, בשימוש בתחבורה ציבורית או בהליכה ברגל. אלו הם הרגלים שלא חייבים להטיף להם - אפשר פשוט לחיות אותם, כשם שאנו חוצים את הכביש באור ירוק כדוגמה אישית. כמה עלה לנו הבילוי החשוב הזה? כרטיס כניסה למבוגר עולה 33 דולר (יש הנחה לילדים). זה אולי לא זול, אבל במונחים של ניו יורק זה עדיין נחשב בילוי איכותי ולא יקר (אגב, 10% מהכנסות התערוכה מועברים לעמותת "Oceanic Global", השותף החינוכי של התערוכה, והמארגנים מתחייבים לנטוע עץ על כל כרטיס שנמכר). אם אתם לא מצליחים להגיע לניו יורק, במוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב פתחו לאחרונה תערוכה ייעודית על משבר האקלים: "זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו". אני לא יודעת אם יש שם פעילות אינטראקטיבית מרשימה, אבל הסיפור הסביבתי בזווית מקומית ובעברית יכול להוות אלטרנטיבה טובה הרבה יותר מעוד בילוי סתמי בקניון בימי הקיץ החמים. נטע ליפמן | מאדום לירוק ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע, רכזת חוגי טבע וסיירות ומחבקת עצים. היא עבדה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאי סביבה ועד לאחרונה היתה מנכ"לית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (עמותה שמרכזת יוזמות סביבתיות שונות, כמו "ממשק", "זווית", "אקולוגיה וסביבה" ועוד). נטע היא בעלת תואר שני בחוג למדעי המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. היא מאמינה בכוחם של המדע, הטכנולוגיה ושל ההגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.  באפריל 2021 ארזה שלושה ילדים ונסעה עם בעלה לשבתון בניו יורק לגלות אם באמת מה שרואים משם לא רואים מכאן.