עקוב 06:22 5 מיליארד שקל. זה הסכום שייחסך לציבור הישראלי בעקבות הרפורמה לפתיחת המשק ליבוא שעליה הכריזו בשבוע שעבר שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי. הרפורמה בנויה מכמה צעדים שיפורטו כאן בהמשך, אך שימו לב למספר: 5 מיליארד שקל. זה בהחלט נשמע סכום נאה — אך אם משרד האוצר היה עקבי בגישתו, הוא היה גם מספר באותה הזדמנות כמה עולה לציבור הישראלי הזינוק במחירי הדירות בשנה האחרונה. בסוף השבוע דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שמחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב מהיר. בשנה האחרונה הם זינקו ב–7.2%. אם בשנה הקרובה מספר העסקות יהיה דומה לקצב השנתי המקובל (סביב 115 אלף דירות בשנה), המשמעות היא הוצאה עודפת של כ–12 מיליארד שקל לציבור הישראלי. אם המחירים ימשיכו לעלות בקצב הזה — המגמה הצפויה לפי כל התחזיות — ההוצאה העודפת לציבור תמריא לאזור ה–20 מיליארד שקל. המשמעות היא שאולי כלל הציבור יחסוך 5 מיליארד שקל בגין שורה של מוצרי יבוא, אך רוכשי הדירות ישלמו כ–20 מיליארד שקל יותר עבור קורת גג. מחירי הדירות אמנם אינם נכללים במדד המחירים לצרכן, אך ההוצאה על דיור היא סעיף ההוצאה הכי גדול של משקי הבית (23.5% מהמדד). כדי להדביק את העלות הגבוהה של דיור, הממשלה צריכה לפעול בשוק הדירות באופן אינטנסיבי ולהציב יעד להפחתת עלויות הדיור — אלא שאין לה יעד כזה, וכל מבוקשה לפי קווי היסוד הוא "לפעול בנחישות למיתון עליית מחירי הדירות". על היעד הבלתי־שאפתני הזה קשה לחפות באמצעות הורדות מחירים בתחומי מחיה אחרים. כלומר, טוב מאוד שנעשים צעדים להורדת יוקר המחיה בשלל תחומי החיים, אך כשמחירי הדירות בורחים לממשלה, התוצאה הכללית היא עלייה ביוקר המחיה. עברו לתצוגת גלריה ישראל, לא מיותר להזכיר, יקרה בכ–20% מהממוצע ב–OECD, ובתחומים רבים אף יותר מ–30%. הסיבות מגוונות וכוללות, בין השאר, רגולציה ותקינה מכבידה שמונעת מיבואנים קטנים להיכנס לשוק, שווקים ריכוזיים, אכיפה מסורבלת של יבוא והכנסת מוצרים לשוק, היעדר יבוא מקביל ודרישות כשרות. רק מהיצרן הרשמי מה מתכוונים ליברמן וברביבאי לקדם? הרפורמה שלהם נשענת בעיקר על הקלות בתחום היבוא והתקינה בהתאם למודל שנוסה בשווייץ העונה לשם Cassis de Dijon. הוא קובע כי מוצרים שעברו תקינה ורישוי באחת ממדינות האיחוד האירופי יוכלו להיות מיובאים לשווייץ ללא דרישות רגולציה נוספות. זה איפשר לשווייץ לתפוס טרמפ על בדיקות התקינה והרגלוציה של מדינות אחרות, לפי העיקרון שאם זה עבר את מבחני הכניסה אליהן, אין סיבה להוסיף דרישות נוספות. ההיגיון הוא שמדינות מתקדמות אחרות, כמו באיחוד האירופי או בארה"ב, רגישות לא פחות מאיתנו לסוגיות של בריאות הציבור, שמירת הסביבה ועוד. מדובר במוצרים בתחומי חשמל, מזון, תמרוקים, ריהוט, אופניים, חלקי חילוף לרכב ומוצרים אלחוטיים. במקום לעבור את כל מסלול המכשולים הקיים, הרפורמה המוצעת קובעת כי יבואנים יוכלו לבחור במסלולי היבוא הבאים: הסתמכות על כך שמוצר עבר תקינה ומשווק באחת ממדינות האיחוד או ארה"ב, הצהרת היבואן על עמידה בתקינה בינלאומית, ופטור מהצגת מסמכים מקוריים שליצרנים בחו"ל — מה שיאפשר יותר יבוא מקביל. אחת הדרכים של יבואנים גדולים בישראל לשמר את המונופול שלהם הוא ההסתמכות שלהם על מסמכים מקוריים מהיצרן בחו"ל. ואולם, באירופה מקובל לרכוש סחורות גם מדילרים או סיטונאים אחרים, שאינם היצרן המקורי — ובכך להתחרות ביבואן הרשמי. זה גורם לכך שבישראל מוצרים רבים יקרים בעשרות אחוזים לעומת מחיריהם בחו"ל, כפי שכל ישראלי שקופץ לחו"ל יכול להתרשם. כך למשל, דאודורנט בישראל יקר ב–60%, סבון רחצה ב–40% ושמפו — ב–34%. הרגולציה הנוכחית מונעת כמעט לחלוטין יבוא מקביל של תמרוקים והסרת החסמים תביא להגברת התחרות והורדת מחירים. עברו לתצוגת גלריה מחכה למחאה חברתית בשנים האחרונות ניסתה הממשלה להתמודד עם יוקר המחיה בדרכים שונות, כמו רפורמת הקורנפלקס, או באמצעות "שיימינג" של משרד הכלכלה בראשות השר לשעבר, אלי כהן, ליוקר המחיה הגבוה בישראל באמצעות השוואה למחירים באירופה. ואולם, זה לא הביא לירידה משמעותית במחירים. גם שינויים שנעשו במכון התקנים לא פתרו את צוואר הבקבוק שם — וגורמים ממשלתיים מדווחים כי באחרונה חל גידול של מאות אחוזים במלאי המוצרים הממתינים לבדיקות דגם ומשלוח לפני שיווקם בישראל. הרפורמה המוצעת אמורה לקצר את התור הזה ולמעשה למנוע מיבואנים בכלל לעבור דרך מכון התקנים הישראלי — ובלבד שהמוצרים עברו דרך תקינה אירופית או אמריקאית. 5 מיליארד שקל, היה והיעד הזה יושג, זהו חיסכון נאה. ואולם במונחי יוקר המחיה הישראלי — זו ירידה של כ–0.5%, בשעה שהפער מול OECD הוא כ–20%. כדי להוביל לירידה משמעותית יותר ביוקר המחיה נדרשות רפורמות משמעותיות יותר ומהלך דרמטי בשוק הדירות. למעשה, יש עוד שוק שבו יוקר המחיה בישראל גבוה מדי — תחבורה. מחירי הרכב והדלק כאן גבוהים, בין השאר, הודות למסי קנייה ובלו — אך הורדתם עלולה לגרום למלכוד: זה יעודד את השימוש ברכב פרטי על חשבון תחבורה ציבורית והתוצאה תהיה יותר פקקים ויותר פגיעה בפריון ובאיכות הסביבה. ואולם, ייתכן שהפתרון יכול להיות משולב: הפחתת מסי קנייה ובלו על רכב ודלק, תוך השתת עלות בגין שימוש בכבישים עמוסים בשעות השיא. עברו לתצוגת גלריה לממשלה החדשה יש רצון טוב לפעול להורדת יוקר המחיה, אך בשלב הזה נראה שהצעדים שהיא יוזמת הם מינוריים מדי ולא מהפכניים. היא כנראה מחכה למחאה חברתית שתגרום לה להתיישב, להקים ועדה, ולהראות נחישות יותר גדולה בהורדת יוקר המחיה. ואולם, אין צורך לחכות למחאה. על הממשלה לפעול כעת ולבצע סדרה של פעולות לבלימת עליית המחירים. תחילה בשוק הדירות, שמחייב צעדי חירום, לפני שהמחירים יברחו ויהפכו את הצעדים האחרים שנעשים להורדת יוקר המחיה לזניחים בסל התצרוכת הישראלי, היקר להחריד. תגיות: