Live Breaking News & Updates on Secretary transportation

Stay informed with the latest breaking news from Secretary transportation on our comprehensive webpage. Get up-to-the-minute updates on local events, politics, business, entertainment, and more. Our dedicated team of journalists delivers timely and reliable news, ensuring you're always in the know. Discover firsthand accounts, expert analysis, and exclusive interviews, all in one convenient destination. Don't miss a beat — visit our webpage for real-time breaking news in Secretary transportation and stay connected to the pulse of your community

אם מיכאלי רוצה להטביע חותם, היא צריכה לסגור עסקת חבילה


בסרגל העליוןהבנתי, תודה!
העובדה שהנושא המרכזי בשיח התקשורתי על התחבורה הציבורית בשבועות האחרונים הוא אגרת גודש, הוא פספוס מבחינת שרת התחבורה הנכנסת מרב מיכאלי. אגרת גודש - כלומר אגרה שישלמו הנהגים בכניסה למטרופולין תל אביב, אם יכנסו אליו ברכב פרטי בשעות העומס - הוא נושא שמעצבן את הנהגים (והעיתונאים הנהגים) ולכן התקשורת עסקה בו באינטנסיביות.
מיכאלי נכנסה למשרד התחבורה עם אג'נדה של קידום התחבורה הציבורית תחילה. אך שיפור מערכת האוטובוסים, הוא עניין הרבה יותר מורכב ופחות "סקסי" מלדבר על אגרת הגודש שהכניסו אנשי אגף התקציבים לחוק ההסדרים, ואפילו פוליטיקאית מיומנת בשימוש בתקשורת כמיכאלי, לא הצליחה לגרום לעיתונאים לדבר על האג'נדה שלה. הרעיונות שביטאה מיכאלי יכולים להביא תוך זמן קצר למהפכה באיכות החיים של אזרחי ישראל, אך אם היא רוצה לממשם הזמן היחיד הוא כעת באמצעות אישור תקציב המדינה.
המהפכה בתחבורה הציבורית אומנם דורשת מחויבות מערכתית מראש הממשלה נפתלי בנט, המשך בשרת התחבורה וכלה במתכנן התחבורה בעיריית רמת גן, אך היא אפשרית וניתנת ליישום בתוך שנים בודדות. אפשר וצריך ליצור כאן מערכת אוטובוסים מפוארת. באמצעות יצירת נתיבי תחבורה ציבורית, בעיקר נתיבים שיסומנו על נתיבים קיימים, תוספת של מיליארדי שקלים לשיפור תדירות האוטובוסים וקווים ישירים ומהירים למרכזי תעסוקה - התחבורה הציבורית יכולה להפוך לאלטרנטיבה ראויה לנהגי הרכב הפרטי. כאשר אוטובוס יגיע כל חמש או עשר דקות ויעקוף את העומדים בפקקים, שיביטו בו בעיניים כלות ויאחרו לעוד פגישה, הנהגים יתחילו לתהות אם לא כדאי לעבור לתחבורה הציבורית.
מוצר במחסור - הכביש
אך כדי שזה יצליח נדרשת "עסקה חבילה". תקציבי הענק לא יגיעו מעצמם. מיכאלי צריכה לעשות עסקה עם אגף התקציבים, גם כדי להצליח לקדם את מה שחשוב בעיניה וגם כי זה נכון עניינית. משרד האוצר מוכן סוף סוף לתקצב תוכנית תחבורה רחבה שתכלול תדירות אוטובוסים ותשתיות, אך הוא רוצה שהעסקה תקדם גם את אגרת הגודש. הנטייה היא להסתכל על ההצעה ככזו שתמלא את קופת האוצר, אך זו שגיאה. החשיבות של אגרת גודש שהיא אחת מכמה כלים אפשריים לניהול הביקוש למוצר שברור שנמצא במחסור - הכבישים. המומחים והחוקרים המרכזיים בתחום התחבורה בישראל, כמו גם כלכלנים שעסקו בנושא, משוכנעים שהטיפול בבעיית הפקקים חייב לכלול גם את ניהול הביקוש.
אגרת גודש אמורה להוות תמריץ לשינוי הרגלים, שיחד עם מעבר לתחבורה הציבורית תגרום לאנשים לשקול עבודה מהבית או לשנות את שעות היציאה לעבודה. יהיו פחות מכוניות על הכביש, ופחות פקקים מה שיועיל גם למהירות הנסיעה של התחבורה הציבורית, בכבישים בהם אין נת"צ. אין ברירה. כדי לשנות את מעמדנו המפוקפק כמדינה עם הכבישים הכי עמוסים במדינות ה-OECD ועם תחבורה ציבורית בעייתית, צריך להפחית את השימוש ברכב פרטי - כלומר להתעמת עם נהגים.
הגענו למצב הנוכחי, כי המדיניות של שר התחבורה לשעבר ישראל כץ התמקדה בהכרזה על הקמת תשתיות ענק - רכבות, רכבות קלות ומטרו - שהקמתן אורכת זמן ממושך בהגדרה, מה גם שהן סבלו מעיכובים קשים בשל תקלות ותפקוד גרוע. כץ בחר במדיניות הזו של תשתיות ענק כי לא רצה להתעמת עם נהגי הרכב הפרטי.
 ×œ× מס רגרסיבי
הטענה שמדובר במס רגרסיבי, כלומר מס שיוטל בשיעור גבוה יותר על אנשים עניים, לא מחוברת לנתונים. נתוני הכלכלן הראשי מראים ש-73% ממשלמי האגרה העתידיים הם מעשירונים 7-10. לאנשים עניים שגרים מחוץ לתל אביב, אין באמת הזדמנויות תעסוקה רבות בעיר. התחבורה הציבורית אליה לא מספיק טובה והחניה עולה כסף. כלומר העניים ממילא לא יהיו בין משלמי האגרה ולכן שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית הוא טוב לכלל הציבור אבל וודאי לשכבות מוחלשות .
בתרחיש האופטימי ביותר אם לא יהיו שום עיכובים, הרכבות ההקלות יחלו לפעול עוד 7 שנים, והמטרו עוד 14. אין לנו את הפריבילגיה לחיות עד אז בקטסטרופה הנוכחית. המהפכה של הטווח הקצר באוטובוסים היא פשוטה יותר לביצוע, כי אינה דורשת הקמת תשתיות ענק. השרה מיכאלי צריכה לתפור את "עסקת החבילה" הזו שתכלול מתן תקציבים משמעותיים למערכת אוטובוסים יעילה ואיכותית בתוך שלוש שנים -שלאחריהן תתחיל הגבייה של אגרת הגודש. ללא תכנית גדולה כזו ועם תוספות תקציביות מינוריות -מיכאלי לא תצליח לעשות יותר ממה שעשו קודמיה בכל השנים האחרונות.
הכותבת היא סמנכ"לית לובי99 - הלובי הציבורי

Israel , Ramat-gan , Tel-aviv , Naftali-bennett , Yisrael-katz , Merav-michaeli , Transactiona-division , Office-transportation , Promotion-transportation , Civil-israel , Office-finance , Transportation-israel

"הקרונות משווייץ הובלו על טנקים": כך הוקמה הרכבת התחתית הראשונה בארץ


"קרונות משווייץ על מובילי טנקים": כך הוקמה הרכבת התחתית הראשונה בארץ
בשנות ה-20 של המאה הקודמת תכננו להקים רכבת תחתית בתל אביב, ואכן כעבור 30 שנה הוקמה התחתית הראשונה בישראל, אבל - בחיפה. הרכבת הפכה במהרה לאטרקציה אך דעכה עם השנים בשל שורה של תקלות, שריפות, תאונות וחבלות. על הקרונות הריקים, ההפסדים בסך מאות מיליוני שקלים והחברה השוויצרית שתכננה בטעות רכבת סקי - זהו סיפורה של הכרמלית
(צילום: משה מזרחי)
בעשרות מדינות בעולם יש רכבות קלות ורכבת תחתית כבר עשרות שנים. בתחום הזה ישראל מצויה הרחק מאחור ויש לכך סיבה עיקרית אחת: מהיום שבו מחליטים להקים רכבת קלה בעיר גדולה בישראל ועד שהרכבת הראשונה נוסעת על המסילה עוברות שנות דור ויותר. חוץ ממקרה אחד - הכרמלית בחיפה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כדי להפנים עד כמה הצליחה חיפה במקום שבו כשלו במשך שנים הערים הגדולות ממנה, ירושלים ותל אביב, נחזור שנים רבות לאחור.
29 צפייה בגלריה
(צילום: דוד רובינגר)
קשה להאמין, אולם כבר ב-1925 עלה לראשונה הרעיון להקים רכבת קלה בתל אביב-יפו. כמה קבוצות יזמים מישראל, מצרים ואירופה, חברו יחדיו ופנו לעיריית תל אביב בבקשה לקבלת זיכיון להקים רכבת קלה שתגיע עד לאם המושבות, פתח תקוה. התוכניות אף הגיעו לשלב מתקדם וכבר נעשו מדידות בשטח, אבל סופה של היוזמה היה קשור בעניין העיקרי שמסיים פרויקטים רבים לפני שהם מתחילים - חוסר במשאבים כספיים.
בשנות ה-30 שבו פרנסי תל אביב, שהגיעה כבר לכ-150 אלף תושבים, לבחון את הרעיון להקמת רכבת קלה, ושוב ירד הרעיון מהפרק בשל אי היכולת לממנו. ב-1959 הציע האדריכל תיאודור פנקס לבנות רכבת חשמלית תחתית בתל אביב, וגם זה נפל.
עוד עשרות הצעות נבחנו במשך השנים עד שב-2013 הוחל בהקמת הקו הראשון, האדום, של הרכבת הקלה ובחלקה התחתית, בגוש דן. הקו האדום, שאורכו 24 ק"מ ובו 34 תחנות, מהן עשר תת קרקעיות, מצוי מאז שנת 2015 בבנייה מאסיבית. תאריכי היעד להפעלת הקו זזו כבר מספר פעמים וכעת מייחלים במטרופולין הגדול בארץ שהרכבת הראשונה תיסע בקו החדש בעוד שנה וחצי, לא פחות מעשר שנים לאחר שהחלו העבודות הראשונות על קו אחד בלבד מתוך שלל הקווים המתוכננים בעיר.
29 צפייה בגלריה
(צילום: אסף זגריזק)
עוברים לירושלים. גם בה הוצע להקים רכבת קלה או תחתית כבר לפני 50 שנה. הרעיון עלה וירד לסירוגין, עד שבשנת 1995 הוכנה לבסוף תוכנית אב, כאשר אהוד אולמרט, לימים ראש הממשלה, כיהן כראש העיר, ובשנת 1996 הממשלה אישרה את הפרויקט. כבר באותה השנה החלו מעט עבודות בשטח.
ב-1998 נעשו כבר ההכנות להזזת מבנים שלמים באזור שוק מחנה יהודה, והעבודות הנרחבות בשטח החלו בשנת 2000. התכנון היה שהרכבת הראשונה תיסע בקו הראשון כבר ב-2006. אולם, רק ב-11 באוגוסט 2011 נסעה רכבת ניסיון ראשונה על הקו. כעבור שבוע הופעל הקו לאורך 13.8 ק"מ, הכולל 23 תחנות, מפסגת זאב ועד להר הרצל, באופן ניסיוני בפעם הראשונה. זאת, 16 שנים לאחר שהוחלט על הקמת הרכבת הקלה בבירת הארץ.
29 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
רכבת יוצאת דופן בארץ ובעולם
הגענו לחיפה ולכרמלית. במדינת ישראל, שהיתה עדיין בראשית ימיה, נבנתה רכבת תחתית יוצאת דופן לא רק בארץ אלא אף בעולם. למעשה, זהו רכבל הנע על מסילה. אין ברכבת הייחודית הזאת אפילו מנוע.
משקל הקרונות היורדים (80 טון) מהווה את הכוח העיקרי המניע את הקרונות, באורך 33 מטר, שעולים כאשר מנוע בתחנת הקצה העליונה תורם את כוח ההנעה. זוג קרונות עולה להר הכרמל והזוג השני יורד לעיר התחתית ממש באותו הזמן, כאשר אלה מניעים את אלה. הקרונות נעים על מסילת ברזל רגילה לגמרי באמצעות גלגלי פלדה.
29 צפייה בגלריה
(צילום: דוד רובינגר)
בניית הרכבת התחתית המיוחדת הזאת, מהרגע שהוחלט סופית על הקמתה, הייתה קצרה. בתל אביב ובירושלים יכולים רק לקנא. אולם, גם על הרכבת מהעיר התחתית בחיפה ועד להר הכרמל כבר דנו בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. ראשון המציעים היה לא אחר מאשר תיאודור הרצל, שהציע בספרו אלטנוילנד "לקשר ברכבת חשמלית את הנמל בעיר מסחר ותעשייה גדולה עם אזור המגורים על רכס הר הכרמל".
מתברר שגם קברניטי המנדט הבריטי בארץ ישראל העלו רעיון של "יצירת קשר מהיר ונוח בין העיר הסמוכה לים, מדרונות ההר ורכס הכרמל". פנחס רוטנברג, שבנה את ביתו בראש הכרמל והתפרסם כשהקים את תחנת החשמל החדשנית בנהריים, הכין ב-1921 תוכנית שאפתנית לחבר את חלקי העיר חיפה ברכבת קלה. שנתיים קודם לכן הגה רעיון דומה גם המנהיג הציוני, ד"ר ארתור רופין.
29 צפייה בגלריה
(צילום: דוד רובינגר)
תוכניות נוספות נהגו בשנים שאחרי אך כולן נגנזו משהתברר כי אין די כסף לחצוב בהר ולהקים את הרכבת התחתית הראשונה בארץ ישראל. בחודש שבו קמה המדינה ב-1948 תוכנן שוב אמצעי להובלת תושבי חיפה בין חלקי העיר שבגבהים השונים, אך היא הייתה כרוכה בהפקעת קרקעות, הריסת בתים ומטרדי רעש רבים לתושבי עיר הנמל, וגם היא נדחתה על ידי עיריית חיפה.
מהמטרו בפריז לתחתית בחיפה
התזוזה האמיתית בנושא אירעה בשנת 1955, כאשר עיריית חיפה פתחה בשיחות גישוש עם החברה הצרפתית "דנקירק קבלנות". אדריכליה בחנו הצעות שונות, אך מיד פסקו כי יש להקים בחיפה את הרכבת מתחת לקרקע.
29 צפייה בגלריה
(צילום: דוד רובינגר)
באוקטובר 1955 הגיעה לארץ משלחת מטעם החברה, בראשות ז'אק גסטון, לא אחר מאשר המהנדס הראשי של המטרו, הרכבת התחתית המתקדמת בפריז, שהכריז חד וחלק: "לא היינו מגיעים לכאן אם לא היינו בטוחים שנחתום על הסכם".
הדברים קרו במהירות רבה. זיכרון דברים ראשוני נחתם בין הצדדים באוקטובר 1955. כבר בדצמבר הוגשה לעירייה התוכנית הסופית של הפרויקט, שמהנדסי המטרו היו חתומים עליה. בתוך ימים, ב-1 בינואר 1956, הוקמה על ידי העירייה בחיפה "ועדת השבעה", שהמליצה לחתום על הסכם סופי, אשר אכן נחתם ב-2 בפברואר. ב-23 במרץ 1956 אישרו שרי הפנים והאוצר את התוכנית, וכבר באפריל החלה העבודה. בירושלים ובתל אביב, 50 ו-60 שנה מאוחר יותר, התהליכים האלה ארכו שנים.
ביולי 1956 החלה החציבה בהר הכרמל בטקס צנוע. שום ראש ממשלה או שרים בכירים לא הגיעו לשם, מה שנהוג בימינו בחנוכת כל מחלף וצומת. בתוך שלוש שנים בלבד נחפרה המנהרה כולה, בתנאי שטח קשים במיוחד במעלה הר הכרמל, והקמתה של הרכבת התחתית הראשונה בישראל - הכרמלית - הסתיימה ב-1959. נכון, נחפרו אז שני ק"מ בלבד ולא כ-14 ק"מ כמו בירושלים, אולם מהירות העבודה ראויה היום רק לשבחים וכבר אז זכתה לקריאות התפעלות מראשי המדינה.
תקלות, שריפות וחבלות
מה שלא כל כך משמח בשנותיה הרבות של הפעלת הכרמלית הן שורה של תקלות, שריפות, תאונות וחבלות, שהיו מנת חלקה במשך השנים. אלה גרמו שוב ושוב להפסקת פעילותה, לעיתים לחודשים רבים, פעם לשנה וחצי ובתקופות אחרות אף למשך שנים אחדות.
כבר בעת נסיעת הניסיון של הכרמלית אירעה בה תאונה, שגרמה לעיכוב במועד חנוכתה. אולם, ב-6 באוקטובר 1959 בשעה 05:30 בבוקר הופעלה הרכבת התחתית הראשונה בישראל, 11.5 שנים בלבד לאחר הקמת המדינה. הכותרת בעיתון מה-7 באוקטובר היא: "רבבות הזדרזו לנסוע ב'כרמלית' - הוחלט על שורת שיפורים".
29 צפייה בגלריה
(צילום: דוד רובינגר)
בטקס שנערך ב-21 באוקטובר 1959 השתתפו ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שר התחבורה, משה כרמל, ושר המשטרה, בכור-שלום שטרית. "לנסוע בבטן אדמת הארץ שלנו זה מרגש אותי מאוד", אמר אז בן-גוריון והיו שהעידו כי ראו לחלוחית ודמעות בעיניו.
29 צפייה בגלריה
(צילום: דוד רובינגר)
בידיעה בעיתון מה-21 באוקטובר נכתב: "חיפה חוגגת פתיחת 'כרמלית' בהפגנת ידידות ישראל-צרפת". הידיעה מספרת כי בטקס השתתפה משלחת בת 63 אורחים שהגיעה במטוס מיוחד מצרפת (נדיר למדי בימים ההם) ו-150 מוזמנים מחיפה. עוד מדווחת הידיעה כי בחיפה הונפו לצד דגלי ישראל גם דגלי צרפת, לכבודה של החברה שבנתה הן את המטרו בפריז והן את הכרמלית בחיפה.
29 צפייה בגלריה
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
הורים קראו לבנותיהן על שם הרכבת
בשנה שלאחר הפעלת הכרמלית נקראו תינוקות שנולדו בארץ, בעיקר בחיפה, בשם כרמלית. כמעט כל מי שקרויה כך היום היא בת יותר מ-60 שנה, זכר לימים הטובים ההם, שבה קמה לה הרכבת התחתית הראשונה בישראל.
כבר ב-2 בנובמבר, כנהוג במקומותינו, צצה לה פרשת השבת. הכותרת לידיעה היא: "חשקה נפשם בתחבורה בשבת". הידיעה מספרת כי "שלושה עיתונים הגיבו על השבתת תנועת 'כרמלית' של חיפה בשבת, ושלושתם נוקטים לשון אחת: "יש להפעיל את 'כרמלית' גם בשבתות ובמועדים".
29 צפייה בגלריה
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
העיתון "דבר" מצוטט בידיעה, שם נכתב כי "לא יכול להיות ספק בדבר כי אם תשותק התחתית בימי מנוחה, תהיה זו פגיעה קשה לא רק בכלכלה אלא גם בעצם התועלת שבה לציבור. בטוחים אנו כי מועצת העירייה החדשה תחליט בשאלה זו מתוך התחשבות ברצונו ובצרכיו של הרוב הגדול של תושבי העיר".
תחבורה ואמנות
כתבה שלמה מוקדשת בעיתון עוד ערב חנוכת הכרמלית, ב-16 באוקטובר, לבשורה שבכל אחת מחמש תחנות הרכבת מקבלת את פני הנוסע יצירה אמנותית מעשה ידיו של אמן ישראלי. "הפסל יצחק דנציגר 'מיוצג' בפסל מופשט בנוף התת קרקעי של התחנה", מספרת הידיעה שכותרתה: "הוא אוהב את מעמקי האדמה".
"בעוד פסלו המוצג באחת התחנות של 'כרמלית' הוא היצירה התת-קרקעית השנייה שלו, הרי את פסלו הראשון ממש חצב בעודו נער בן 10 בקיר בית הוריו, שהיה בנוי אבן ירושלמית ליד שער הפרחים", מסופר בכתבה של ישראל בן-אהרן.
29 צפייה בגלריה
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
תאונות וחריגה של 100% בתקציב
אז כמה עלתה הרכבת התחתית הראשונה בישראל? 11 מיליון ו-340 אלף לירות נרשמו בספרי משרד האוצר, משהו כמו 6 מיליון דולר. גם אז כבר הייתה חריגה רבה, כמו בימינו אלה ברכבות הקלות בירושלים ובתל-אביב, מאומדן העלות הראשוני, שהיה תחילה כמחצית המחיר - מעט יותר מ-3 מיליון דולר.
התאונות ברכבת התחתית החלו מיד עם הקמתה. כבר בינואר 1960 נקרע כבל חשמל בלוח הבקרה וכך נמנעו עצירות הכרמלית בתחנות "כיכר פריז" ו"גן האם". הקרונות התנגשו בחוזקה בדופנות התחנות ונעצרו. הנזקים הפעם היו בהיקף של כמה אלפי לירות. ב-20 במרץ 1960 מדווח העיתון על "התאונה שארעה לכרמלית ב-24 בפברואר - בגלל ניתוק חוט חשמלי. הנזק היה קל ולא היו נפגעים". בשעת התאונה היו בכרמלית רק נהגי הקרונות.
29 צפייה בגלריה
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
מיד לאחר מכן הוחלט כבר על שינוי במהלך הנסיעה. "יש להאט בנסיעת הרכבת התחתית", פסק שר התחבורה. משך הנסיעה לכל אורך מסלול הכרמלית, על 6 תחנותיה, הוארך מ-6 ל-7 דקות. אחרי הפסקה של שלושה שבועות, חודשה הפעלתה בחודש מרץ 1960. תדירות הנסיעות הייתה: 6 נסיעות בשעה בכל כיוון, מחמש וחצי בבוקר ועד לחצות הלילה. הלוואי בימינו אלה.
התאונות בכרמלית נמשכו לאורך השנים. כך ב-24 בנובמבר 1961, כאשר בוצעו בכרמלית עבודות להחלפת כבל המשיכה, ניתקו ממקומם פתאום שני קרונות שחנו בתחנת "גן האם". הרכבת התדרדרה במהירות והתהפכה בתחנת "מסדה". הקרונות ורציף התחנה ניזוקו קשות.
29 צפייה בגלריה
(צילום: דוד רובינגר)
ב-27 בנובמבר 1961 דווח בעיתון כי "המומחה הצרפתי פתח בחקירת התאונה ב'כרמלית'". החוקר היה נציג רכבת המטרו בפריז, "שהוזעק טלפונית על ידי הנהלת עיריית חיפה". הידיעה מספרת על חשד של המומחים המקומיים כי "הבלמים שוחררו בכוונה", מה שלא הוכח מעולם. רק לאחר חודשיים ומחצה נפתחה הכרמלית מחדש ב-8 בפברואר 1962.
מוקדם יותר באותה השנה, ב-28 בפברואר, דווח כי "פוטר נהג כרמלית שגרם בהלת שווא". הידיעה מספרת כי הנהג הפעיל את בלמי החירום ללא שום סיבה מוצדקת וגרם לבהלה עצומה בקרב הנוסעים. בחורף 1963, שקעה תשתית המסלול בין התחנות "מסדה" ו"הנביאים", תקלה שתוקנה במשך שבועות.
29 צפייה בגלריה
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
קנסות למעשנים
וגם "עבריינים" הוענשו בכרמלית. ב-30 בנובמבר 1964 מספר העיתון כי "קנסות של 50 לירות כל אחד הוטלו בבית המשפט העירוני בחיפה על 50 מתושבי העיר, שעישנו בכרמלית. "המעשנים נתפסו במבצע מיוחד על ידי מחלקת הפיקוח העירונית".
29 צפייה בגלריה
(צילום: דוד רובינגר)
ב-24 במרץ 1965 מדווחת ידיעה כי "אחרי הכרמלית - רכבת עילית. חיפה מתכננת שינויים מרחיקי לכת נוכח עומס התחבורה". הידיעה אף מעלה את האפשרות שחלק משינויי התחבורה יבוצעו מתחת לפני הקרקע בשל מצוקת התחבורה בעיר. "בין התוכניות העומדות על הפרק, הקמת רכבת כבלים עילית והארכת הקו הנוכחי של המטרו החיפאי בשניים או שלושה קילומטרים נוספים". הכרמלית לא הוארכה, אך רכבל הותקן בעיר שנים רבות לאחר מכן.
מנוצלת רק בחציה
בינתיים מתחילה ירידה בשימוש בכרמלית. ב-19 באוקטובר 1965 מדווחת ידיעה, תחת הכותרת "הכרמלית מנוצלת רק בחציה", כי הרכבת התחתית העוברת בין "כיכר פריז" למרכז הכרמל "מנצלת בעונה הטובה ביותר רק כמחצית מכושר ההסעה שלה ואילו בעונות האחרות אף פחות מכך".
29 צפייה בגלריה
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-15 ביול 1967 ארעה שוב תקלה במערכת הכוח שבתחנת "ככר פריז". הכרמלית שוב הושבתה לשבוע, אך חדירת מי תהום והמשקל הנגדי, יחד עם קלקול המשאבות, האריכו את התיקון בימים נוספים.
לאחר מלחמת ששת הימים גויסו בחיפה לצרכי צה"ל עשרות אוטובוסים ומוניות. יוסף כהן, מהנדס העיר ומרכז מטה הכוננות האזרחית בחיפה, שמח על עובדה אחת: "על גיוס האוטובוסים והמוניות לא הייתה לנו שליטה, אך התנחמנו בכך שלפחות פועלת כסדרה הכרמלית. אותה אי אפשר היה לגייס".
התקלות והשיפוצים ברכבת התחתית של חיפה נמשכים כל העת וגורמים תדיר להפסקת פעילותה. כך מדווח העיתון, למשל, ב-24 ביוני 1973 כי תנועת הכרמלית חודשה לאחר חמישה ימים, בשל הצורך להחליף את כבל המשיכה שבאמצעותו היא מופעלת. "כבל זה מוחלף אחת לארבע שנים וזו הפעם השלישית שהוחלף מאז החלה הכרמלית לפעול".
29 צפייה בגלריה
הכרטיס מתייקר בעשרות אחוזים
ב-12 בפברואר אותה שנה מדווח כי הנהלת עיריית חיפה החליטה להעלות את מחיר הנסיעה בכרמלית בחיפה ל-50 אגורות, במקום 35 אגורות עד כה. ב-4 בספטמבר 1977 הוגשה בקשה לצו מניעה נגד ראש עיריית חיפה וחברי מועצת העירייה בעניין העלאת תעריפי הנסיעה בכרמלית. כעת ביקשה העירייה לייקר את הנסיעה ל-1.40 ל"י במקום 1.10 ל"י. האינפלציה כבר הרימה ראש.
בינתיים מעיק עוד עניין לא נעים על נוסעי הכרמלית. הידיעה מה-14 בפברואר 1977 מספרת על "מבצע לביעור הבריונות בכרמלית. שמונה צעירים החשודים במעשי בריונות במתקני הכרמלית בחיפה נעצרו במוצאי שבת על ידי המשטרה. משטרת חיפה עורכת זה השבוע השני מבצע לביעור נגע הבריונות במתקני הכרמלית. זאת, בעקבות תופעות של התפרעויות והשחתת רכוש במיתקנים אלה. העירייה התלוננה כי נזקים באלפי לירות נגרמו לקרונות, לתחנות ולמנהרות הרכבת".
29 צפייה בגלריה
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
בפברואר 1986 הזהיר המפקח על התעבורה כי סכנה חמורה מאיימת על מי שישתמשו בכרמלית, כיוון שתנאי הבטיחות בה חמורים עד מאוד, כהגדרתו. ב-7 במרץ 1986 הושבתה הכרמלית. עד לחודש דצמבר 1986 הכרמלית לא הופעלה, למעט לנסיעות ללא נוסעים, כדי למנוע חלודה של המערכות.
29 צפייה בגלריה
(צילום: דוד רובינגר)
ב-19 בדצמבר 1986, לאחר 27 שנים של הפעלה, הופסקה פעילות הכרמלית בשל התיישנות הקרונות, הפסים, מערכות התשתית והתחנות. "הכל חלוד פה", העיד אחד מעובדי הרכבת כאשר נעל בצער את שערי תחנת המוצא "גן האם".
29 צפייה בגלריה
(צילום: אלעד גרשגורן)
ב-21 בדצמבר 1986 הכותרת העצובה היא: "כיבוי אורות, עם צביטה קטנה בלב - כרמלית: תחנה אחרונה". העיתונאי אריה קיזל פתח את הכתבה כך: "ישראל בונדר, נהג הכרמלית, סגר ביום שישי את העסק. אם הדבר היה תלוי בו, לא היה ממהר לסגור. הוא אוהב לנסוע למעלה ולמטה, עשרות פעמים במשמרת, במסלול החשוך. ביום שישי, בשעה שלוש, סגר את לוח הבקרה ונעל את הדלתות. הרכבת התחתית היחידה הפועלת במדינה מפסיקה את פעילותה עד להודעה חדשה".
29 צפייה בגלריה
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
רכבת סקי
כדי לתקן את הטעון תיקון הוצא מכרז בינלאומי. אחת הניגשות למכרז הייתה חברת "וון-רול" השווייצרית, שהציעה לבצע את עבודות התיקון והשיפוץ תוך כשנה ורבע תמורת 23 מיליון שקל. הכל היה טוב וכמעט שנחתם ההסכם, עד שהתברר שבחברה הכינו תוכנית משופרת וחישבו את העלות "עבור הרכבת המעלה אנשים בעמידה, עם ציוד לסקי, למרומי הר הכרמל הגבוה". בערך פעם בעשור זוכים תושבי חיפה לראות בחורף כמה פתיתי שלג, ואתר סקי הם ראו רק בתמונות משווייץ. התברר שבחברה שניגשה למכרז, המתמחה ברכבלים לאתרי סקי, היו משוכנעים שהמכרז לרכבת בחיפה מדבר על "רכבת סקי", ולא על רכבת להסעת המונים בתוך עיר הומה.
שתי חברות נותרו בשלב האחרון של המכרז, ולאחר שהחברה השווייצרית העלתה את הצעתה, הפעם לרכבת להסעת המונים, מ-23 מיליון שקל ל-23 מיליון דולר, דווקא הצעתה אכן התקבלה. הסקי נותר מאחור.
בינתיים המשיכו במשך ארבע שנים שישה עובדים של הכרמלית לעסוק בעבודות תחזוקה מתחת לקרקע, כדי למנוע החלדה וטחב במנהרה הארוכה. קרונות הכרמלית הופעלו בכל יום, המדרגות הנעות עלו וירדו, החשמל הופעל ואפילו השירותים נשארו פתוחים לרווחת הציבור.
למרות ביקורת על עצם הפעלת הכרמלית, שכבר הייתה פחות פופולרית, הוחלט בעיריית חיפה לשקם את הרכבת התחתית הראשונה, שהייתה לאטרקציה בארץ. החברה הכלכלית לחיפה הייתה בסופו של דבר האחראית לשיקומה של הכרמלית במשך 20 חודשים, החל ב-29 באוקטובר 1990.
29 צפייה בגלריה
(צילום: דוד רובינגר)
מבצע הנדסי בעלות של 27 מיליון דולר
ב-13 באפריל 1992 מבשרת ידיעה חגיגית ב"ידיעות אחרונות", תחת הכותרת "הכרמלית חוזרת לחיפה", כי הרכבת התת-קרקעית היחידה בארץ תופעל מחדש בתחילת יוני, לאחר שהייתה מושבתת במשך שנים. בחידוש הכרמלית הושקעו כבר 27 מיליון דולר. "זו תהיה רכבת שונה ממה שהייתה בעבר", אמר חנן ניצן, מנכ"ל החברה הכלכלית של חיפה". הידיעה מספרת כי "שני קרונות שנבנו בשווייץ הועברו במבצע הנדסי מורכב, על גבי מובילי טנקים, והורדו בעזרת מנופי ענק למעמקי המנהרה".
המזל הלא טוב רדף גם את חנוכת הכרמלית החדשה. ב-1 ביוני 1992 נקבע מועד החנוכה, אולם כאשר הוסעו הקרונות למנהרה התנגשו שניים מהם ונגרם לקרונות נזק רב. חלקי החילוף הנדירים הגיעו רק כעבור חודשיים מהיצרן בשווייץ וחברת "וון-רול" שילמה 5,000 דולר על כל יום של עיכוב בתחילת נסיעת הכרמלית מחדש. ראש הממשלה יצחק רבין וראש עיריית חיפה אריה גוראל התכבדו לחנוך את הכרמלית החדשה ב-28 ביולי 1992.
ב-30 ביולי באה ידיעה משמחת. תחת הכותרת "25,000 בכרמלית", מספר העיתון כי "היום הראשון של הכרמלית היה הצלחה גדולה. נרשמו בה 25 אלף נוסעים. משה בירן, מהנהלת הכרמלית, מסר כי עד השעה 10 הייתה תנועה דלילה. שעות השיא היו מ-10 בבוקר ועד 2 בצהריים וכך גם בשעות הערב. הנהלת הכרמלית ביקשה להגיע ליעד של 15 אלף נוסעים ביום".
29 צפייה בגלריה
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
וכבר התרגלנו גם לזה: ב-19 באוגוסט 1992 מדווח העיתון כי "רק נפתחה וכבר נסגרת. הכרמלית של חיפה, שנפתחה לפני שבועיים, עומדת להיסגר ב-28 באוגוסט לשבועיים לבדיקות סופיות".
שממה בכרמלית
אחרי האופוריה בימי חידוש ימיה של הכרמלית, בא גם מפח הנפש. הכותרת ב-22 בדצמבר 1992 היא: "שממה בכרמלית". הידיעה מדווחת על "תדהמה בעיריית חיפה: התושבים החצופים מעזים להיתקע בפקקים במקום להתרווח בכרמלית המחודשת. ככה זה כשכלי תחבורה יפהפה מסיע אותך משום מקום לשום מקום".

France , Jerusalem , Israel-general- , Israel , Paris , France-general- , Egypt , Tel-aviv , Petah-tiqwa , Hamerkaz , Ben-gurion , Switzerland

נפלה רפורמת הרשויות לניהול התחבורה הציבורית: "הפכו אותה לריקה מתוכן"

נפלה רפורמת הרשויות לניהול התחבורה הציבורית: "הפכו אותה לריקה מתוכן"
ynet.co.il - get the latest breaking news, showbiz & celebrity photos, sport news & rumours, viral videos and top stories from ynet.co.il Daily Mail and Mail on Sunday newspapers.

Tal-shahar , Yerushalayim , Israel , Jerusalem , Israel-general- , Yair , Hadarom , Tel-aviv , Israelis , Yaron-brenner , Yisrael-katz , States-paran

תסמונת הורדוס: הפרויקטים לשדרוג תחבורה ציבורית ביקשו לברך ויצאו מקללים

תסמונת הורדוס: הפרויקטים לשדרוג תחבורה ציבורית ביקשו לברך ויצאו מקללים
themarker.com - get the latest breaking news, showbiz & celebrity photos, sport news & rumours, viral videos and top stories from themarker.com Daily Mail and Mail on Sunday newspapers.

Jerusalem , Israel-general- , Israel , Givat-shmuel , Hamerkaz , Ashdod , Hadarom , Tel-aviv , He-development-transportation , Moti-hillerd , Benjamin-tel-spring

"התוכנית הינה פרסום מטעם משרד X": הסוף להופעות שרים בתקשורת ללא גילוי נאות

"התוכנית הינה פרסום מטעם משרד X": הסוף להופעות שרים בתקשורת ללא גילוי נאות
themarker.com - get the latest breaking news, showbiz & celebrity photos, sport news & rumours, viral videos and top stories from themarker.com Daily Mail and Mail on Sunday newspapers.

Yisrael-katz , Galit-gutmann , Rules-new , Secretary-transportation , யிஸ்ரேயல்-க்யாட்ஸ் ,

"התוכנית הינה פרסום מטעם משרד X": הסוף להופעות שרים בתקשורת ללא גילוי נאות - מדיה ושיווק

"התוכנית הינה פרסום מטעם משרד X": הסוף להופעות שרים בתקשורת ללא גילוי נאות - מדיה ושיווק
haaretz.co.il - get the latest breaking news, showbiz & celebrity photos, sport news & rumours, viral videos and top stories from haaretz.co.il Daily Mail and Mail on Sunday newspapers.

Yisrael-katz , Galit-gutmann , Rules-new , Secretary-transportation , யிஸ்ரேயல்-க்யாட்ஸ் ,

מאחורי הקלעים של המטרו: הקרב על סמכויות הניהול ושאלת התקציב

מאחורי הקלעים של המטרו: הקרב על סמכויות הניהול ושאלת התקציב
globes.co.il - get the latest breaking news, showbiz & celebrity photos, sport news & rumours, viral videos and top stories from globes.co.il Daily Mail and Mail on Sunday newspapers.

Gaza , Israel-general- , Israel , London , City-of , United-kingdom , Tel-aviv , Avigdor-lieberman , Merav-michaeli , Trajtenberg-committee , Committee-sedan , Office-transportation

בחסות העלמת העין של מבקר המדינה, ניר ברקת מממן את דרכו לראשות הליכוד - פוליטי

בחסות העלמת העין של מבקר המדינה, ניר ברקת מממן את דרכו לראשות הליכוד - פוליטי
themarker.com - get the latest breaking news, showbiz & celebrity photos, sport news & rumours, viral videos and top stories from themarker.com Daily Mail and Mail on Sunday newspapers.

Beit-hakerem , Yerushalayim , Israel , Jerusalem , Israel-general- , Karmiel , Ha-afon , Ramat-gan , Tel-aviv , Lowry-lupolianski , Meyer-rubin , Meir-porush

האוצר מחזיר לשולחן את אגרת הגודש בגוש דן? הסיכוי שיצליח- נמוך

האוצר מחזיר לשולחן את אגרת הגודש בגוש דן? הסיכוי שיצליח- נמוך
bizportal.co.il - get the latest breaking news, showbiz & celebrity photos, sport news & rumours, viral videos and top stories from bizportal.co.il Daily Mail and Mail on Sunday newspapers.

New-york , United-states , Sweden , Stockholm , Israel , Yisrael-katz , Office-transportation-but-is-it , Office-transportation , Office-transportation-no-racing , New-roads , Roads-israel , Roads-israel-more

מסתבכת עם החנייה? בצלאל סמוטריץ' בא לעזור

מסתבכת עם החנייה? בצלאל סמוטריץ' בא לעזור
inn.co.il - get the latest breaking news, showbiz & celebrity photos, sport news & rumours, viral videos and top stories from inn.co.il Daily Mail and Mail on Sunday newspapers.

Secretary-transportation ,