עקוב 07:00 ספורטסמן פארק היה המגרש הביתי של אל קאפונה. לפני כ־100 שנים, הוא הקים את המועדון בפאתי שיקגו כדי לארגן מרוצי סוסים וכלבים. אך כיוון שהמאפיונר המפורסם בהיסטוריה אהב להמר, אבל שנא להפסיד, לא היתה לו כוונה ליפול קורבן למזל. אחת הדרכים שבהן הבטיח ניצחון היתה פשוטה: רגע לפני יריית הפתיחה, הוא האביס את כל הכלבים המשתתפים בהמבורגר שמנוני. רק הכלב שסימן לניצחון נותר רעב. כך קאפונה ניצח את המזל. בחלוף כיובל שנים, ספורטסמן פארק משך גבר צעיר אחר שגם כן אהב להמר, שנא להפסיד, ולא תלה תקוות ביד הגורל. ג'פרי יאס הגיע למועדון ב־1985, עם כמה חברים, 60 אלף דולר במזומן, וידע נרחב על הסתברות ותורת המשחקים. החבורה הצעירה לא בחרה סוס מנצח אחד, אלא כמה סוסים עם הסתברות גדולה לנצח. מרוץ אחר מרוץ הם הימרו בצורה שיטתית. בסוף היום חזרו עם 600 אלף דולר במזומן. כששב לספורטסמן פארק אחרי כמה חודשים – הפעם עם רבע מיליון דולר במזומן בתיק – התבשר יאס, אז בן 27, שהוא מורחק לצמיתות. זו לא היתה הפעם האחרונה שבה הורחק ממסלול מרוצים או בית קזינו, לא כי רימה, אלא כי חישב את דרכו לניצחון. הימורים מושכלים, סדרתיים, שעליהם כתב עוד כשהיה סטודנט בחוג לכלכלה, היו שיטת הפעולה שלו. עבודתו המסכמת בתואר, "ניתוח אקונומטרי של מרוצי סוסים", אף התקבלה לפרסום במגזין ההימורים Gambling Times. כשנתיים אחרי שהורחק מספורטסמן פארק, וכשהוא חמוש באותה אסטרטגיית הימורים, ייסד יאס עם חבריו את "קבוצת ססקואנה" (SIG). השיטה ממועדון המרוצים תורגמה בהצלחה לבורסות העולם. אחרי שהרוויחו 30 מיליון דולר בשנה הראשונה, כך לפי "וושינגטון פוסט" ב־1987 – כיום נאמד שווי נכסי החברה בעשרות מיליארדים. בכל זאת, בעלי ססקואנה הצליחו לחמוק מאור הזרקורים במשך יותר משלושה עשורים. למעשה עד לפני כחצי שנה, מעטים בארצות הברית בכלל שמעו על יאס. דיסקרטי, חשאי, קנאי לפרטיותו, חשדן, מסתורי וחמקן – אלה חלק מהתארים שעיתונאים הדביקו ליאס לאורך השנים שבהן סירב בכל תוקף לדבר. "אין תגובה" היתה תגובתו היחידה. יאס קיבל החלטה אסטרטגית לשמור את הקלפים קרוב לחזה עוד בשנות ה־80. "אם אתה צריך לבחור בין כסף לתהילה, לך על כסף", זה משפט שמיוחס לו. החשאיות עבדה, ואפילו בוויקיפדיה לא היה לו זכר – עד שדונלד טראמפ הפסיד בבחירות. המהומות שפרצו בקפיטול ב־6 בינואר השנה הוציאו את יאס מהארון הפוליטי. לא סתם הוציאו, גררו בכוח. פוליטיקאים טראמפיסטים שהסיתו להתקוממות נגד ממשלתם התגלו כמי שקיבלו תרומות מאדם לא מוכר בשם ג'פרי יאס. כעבור חודשיים חשף "הארץ" כי יאס וארתור דנצ'יק – חברו מהתיכון ושותפו בייסוד ססקואנה – הם גם התורמים המרכזיים שעומדים מאחורי פורום קהלת בישראל. לבסוף, גם ההשקעות של ססקואנה זכו לפרסום חריג בשנה החולפת, בגלל רווח עצום שגזרה החברה מהשקעה ישנה שפירותיה עונים לשם "טיקטוק". עבור יאס, כל תשומת לב היא שלילית, גם אם אלה מחמאות על השקעה. במאי האחרון, במהלך מבצע "שומר החומות", נהפכו משרדי ססקואנה ואף ביתו של יאס בפנסילבניה למוקד משיכה למפגיני שמאל שקראו לו "תומך אפרטהייד". מאז, מטה ססקואנה זוכה לאבטחה גדולה יותר. אחרי שישה עשורים של דממת אלחוט, יאס בחר לשבור שתיקה מול מיקרופון ומצלמה. ביוני הוענק לו פרס מנהיגות מטעם אגודת אדם סמית במכון מנהטן השמרני, ולרגל האירוע הוא הסכים להשיב לשאלות מצד ראש המכון, העיתונאי ריהן סלאם, בנושאים רחבים ביותר. לפחות ביחס אליו. באופן חריג ביותר, תקדימי במובנים רבים, יאס הסכים לדבר על השקעותיו ותרומותיו, כמו גם על השקפתו הכלכלית והפוליטית. עברו לתצוגת גלריה ארתור דנצ'יק חברו של יאס מהתיכון ושותפו בססקואנה ובקרן CLAWS . תורם מוקדם ועקבי של נפתלי בנטצילום: מתוך האתר הרשמי ש בשיחה עם מכון מנהטן, סיפק יאס הצצה נדירה ביותר למוחו ולהשקפתו של חמקן סדרתי, מיליארדר ופילנתרופ, שהשקעותיו ותרומותיו מעצבות את ישראל עוד יותר מאשר את ארצות הברית. הניסיון שצבר בשווקים, ודפוסי החשיבה שלו, הפכו אותו לגורם משפיע ודומיננטי בוושינגטון וגם בירושלים. בחברת טיקטוק הפך השקעה של מיליונים ספורים למיליארדים, ובפורום קהלת תרגם תרומה של מיליונים לשורת חוקים, פסקי דין, החלטות ממשלה ומעבר לכך – יציקת תשתית לתנועה שמרנית ישראלית ברוח הימין האמריקאי. השפעה זו רק צפויה לגבור בימיו של נפתלי בנט כראש ממשלה. עברו לתצוגת גלריה פעילי JVP , ארגון יהודי פרו פלסטיני, בהפגנה מול ביתו של יאס בפנסילבניה, במהלך מבצע שומר החומות, בעקבות חשיפת פעילותו הפילנתרופית בישראלצילום: Jess Benjamin המהמר במכון מנהטן נשאל יאס מה התפקיד של אנשי עסקים כמוהו בהגנה על השוק החופשי. "ניסינו את הגישה שאנחנו 'רע הכרחי' (Necessary Evil). זה עובד במידה מסוימת. אנחנו זקוקים ליוזמה חופשית, אבל אין לה יסוד מוסרי. 'אתה חמדן, אתה מנסה לעשות כסף, תודה על החיסון, אבל אני לא אוהב אותך, כי רק ניסית לעשות כסף'. אנחנו חייבים להעלות את הטיעון המוסרי: 'אני אדם חופשי, יש לי את הזכות לנסות להרוויח כמה כסף שאוכל בהנחה שאשחק לפי הכללים. זו זכותי כאדם. אתה תרוויח, ואם לא תרוויח, אין לך זכות להתערב ברדיפה שלי אחר ההצלחה". עברו לתצוגת גלריה יאס נולד ב־1957 בניו יורק, למשפחה יהודית, וגדל בברונקס ואחר כך בקווינס. הוא למד כלכלה באוניברסיטת בינגמטון, לצד חברו מהתיכון ארתור דנצ'יק. עם תום לימודיהם, לפני שייסדו את ססקואנה, יאס ודנצ'יק לא הלכו במסלול המצופה מבוגרים טריים, והעדיפו לשכור דירה בלאס וגאס על פני חיפוש עבודה בוול סטריט. בבירת ההימורים לא אהבו את נטייתם לנצח, והם הורחקו, כאמור. החבורה החליטה לחזור למזרח ארצות הברית ולהמר הפעם בבורסה, אך הלקח של שולחן הפוקר הותיר בהם חותם עמוק. את משרדי קבוצת ססקואנה הקימו יאס, דנצ'יק וכמה מחבריהם דווקא בפרבר אמיד של פילדלפיה, בלה קינווד, כדי להתרחק מהמתחרים בניו יורק – חשאיות לפני הכל. "פילדלפיה מגזין" תיאר בעבר כיצד יאס בנה את חברת ההשקעות בצלמו. שם יישם את האסטרטגיה ששימשה אותו בפוקר וגם במרוצי סוסים: להמר בצורה מחושבת אך בלי חשש, לפזר את ההימורים בין כמה זוכים פוטנציאליים וחוזר חלילה. עברו לתצוגת גלריה ראש הממשלה נפתלי בנט. בתחילת דרכו הפוליטית קיבל תרומות מארתור דנצ'יק, שותפו של יאס בססקואנה ובקרן CLAWSצילום: אמיל סלמן "ההימורים רבים ומפוזרים כל עוד יש יתרון (Edge), קטן ככל שיהיה", מספר למגזין TheMarker עובד לשעבר בססקואנה. ואכן, Edge היא מילת המפתח בהשקעות החברה המתבססות על הסתברות, ניתוח מידע חדש תוך כדי תנועה והמון סבלנות. זה לא משנה אם מספר ההפסדים הסופי גדול ממספר הניצחונות, כי "כשמנצחים – מנצחים בגדול". ג'פרי יאס בשיחה במכון מנהטן, יוני במשרדי החברה בפנסילבניה, פוקר הוא בילוי וגם עבודה. תהליך המיון וההכשרה של עובדים חדשים כולל משחקי פוקר קבועים הבוחנים יכולת לניהול כסף במינימום מידע ומקסימום לחץ. החברה אף מתהדרת בגיוס אלופי פוקר לסחור במניות, ולצדם גם אשפי משחקים אחרים, כמו סקרבל (שבץ־נא) ומג'יק. פוקר משמש גם בילוי בטורניר השנתי של החברה, שבו יאס לעתים מתפקד כדילר, אך גם שם לא שוכחים מי הבוס. "הטורניר תחרותי, אבל נותן צ'אנס לכולם לשחק עם ג'ף או עם ארתור", מספר העובד לשעבר. כך הפך יאס את הפוקר לא רק לאמצעי גיוס ומיון, אלא גם לקידום בתוך החברה. היד הנעלמה של יד הפוקר. ג'ף בלום, ממייסדי ססקואנה המקוריים, סיפר ל"פורבס" כי יאס רואה דמיון רב בין הבורסה להימורים בכלל ולפוקר בפרט. "זה עסק שיש בו תחרות אינטסיבית, עם לחץ ומתח, ואתה חייב לפעול כשיש לך מידע חלקי בלבד. ג'ף פשוט מדהים ביכולת שלו לעבד מידע ולהחליט איך להמר". בשיחה במכון מנהטן, התייחס יאס לראשונה להילת הפוקר שדבקה בססקואנה, ואישר את מקומו המרכזי של המשחק במבנה הארגוני. "אנחנו משתמשים בפוקר, כי אנחנו חושבים שזו מטפורה נהדרת להשקעה וסחר", אמר. "הכל קשור להסתברות, ואתה אף פעם לא יודע בדיוק מה אתה עושה. אז אתה חייב לצאת מדפוס החשיבה של 'זו אמת' ו'זו לא אמת'. אין דבר כזה. הכל זה אי ודאות, הכל זה ערך משוער, וזו כל החלטה שאתה מקבל". בעיני יאס, ניהול סיכונים במצב של אי ודאות ועיבוד מידע תוך כדי תנועה הם החוט המקשר בין לאס וגאס לוול סטריט. "ברגע שאתה אומר: 'אני חושב שזה מה שיקרה' – אתה טועה. אתה חייב ללמוד לדבר במונחים של 'יש סיכוי של 30% שזה יקרה, או 40%' ולהתנהג בהתאם. אנחנו משתמשים בפוקר, כי יש בו המון מידע נסתר. אתה לא יודע מה יש ליריב שלך, אבל המשחק מתקדם, הוא חייב לפעול ואתה לומד לשלב מידע חדש ולשנות את מה שחשבת". עם אסטרטגיה שמכתיבה אינספור השקעות קטנות ואלפי עסקות ביום, ססקואנה הרוויחה מיליארדים. לפי הערכת "פורבס", החברה שבה עובדים כיום כ־2,000 בני אדם, שווה 30 מיליארד דולר. הערכה אחרת, שפרסם "וול סטריט ג'ורנל" באוקטובר האחרון, היא כי שווי נכסי החברה קרוב יותר ל־80 מיליארד דולר, וכשהפערים בין האומדנים כל כך גדולים, אפשר לקבוע כי מאמצי יאס ודנצ'יק לשמור על חשאיות עלו יפה. ההצלחה שלהם אמנם ידועה לכל, אך היקפה נותר בגדר תעלומה. בכל זאת, "פורבס" העריך את הונו האישי של יאס ב־12 מיליארד דולר ומיקם אותו השנה, לראשונה ובאיחור, בטבלת עשירי העולם. מקום 184, אף שגם זו הערכה בלבד. ייתכן מאוד שמקומו בטבלה גבוה מזה. בכל זאת, סיפור אחד עשוי לפזר מעט מהערפל וגם לספק המחשה לאסטרטגיה. זה התחיל ב־2012, כשאנשי ססקואנה זיהו פוטנציאל. לא בחברה או מוצר, אלא באדם. ז'אנג יימינג, מפתח סיני מוכשר, קיבל מססקואנה שלושה מתוך חמישה מיליון הדולר שאיתם הקים את חברתו. ססקואנה כבר צללו לשוק הסיני ופיזרו השקעות, אך במקרה של ז'אנג, הם המתינו בסבלנות במשך שנים בעוד היזם מחפש את דרכו. לבסוף, חברת בייטדאנס שייסד רשמה הצלחה גדולה עם אפליקציית טיקטוק. המיליונים שהשקיעה בו ססקואנה, לפי ה"ג'ורנל", תפחו מאז לכ־15 מיליארד דולר. הצלחה כזו משכיחה את כל "ההימורים" הקטנים והמרובים שהיו לאורך הדרך ולא הניבו פירות. הפילנתרופ פילוסופיית הפוקר של יאס מלווה אותו בכל השקעותיו, גם אלה שלא מובילות בהכרח להנפקה בבורסה. אלה גם ההשקעות שחשפו את יאס לעין התקשורת, כמעט בן לילה, בעקבות מהומות הקפיטול שפרצו לאחר שטראמפ ומחוקקים שתומכים בו שלהבו את ההמון בוושינגטון, והפצירו באוהדי טראמפ לצעוד לעבר חברי הקונגרס כדי "להראות להם מה אתם חושבים". עברו לתצוגת גלריה התוצאה המיידית של האירועים היתה משפט הדחה שני לנשיא, אלא שבמהרה הופנתה הביקורת גם לנאמני טראמפ שעדיין מכהנים בקונגרס. כך, התפרסמו בשבועות שלאחר המהומות כמה תחקירים שהתמקדו בין היתר בסנאטורים טד קרוז וג'וש האולי, שקראו לבטל את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות. תחקיר שפרסם ה"גרדיאן" גילה כי לטראמפיסטים הבולטים יש מקור מימון מרכזי: ארגון בשם Club for Growth, שניזון מתורם בולט בשם ג'פרי יאס. "לפעמים פוליטיקאים מטעים את התורמים שלהם", השיב יאס לחשיפה ההיא ב"גרדיאן". היתה זו תגובה קצרה ולקונית, אך גם הפעם הראשונה שבה יאס בכלל חש צורך להגיב. אחר כך גם דווח כי בדירוג התורמים הפוליטיים הגדולים בארצות הברית הוא התברג למקום השביעי. כעבור כמה ימים, הופיע לראשונה ערך עליו בוויקיפדיה. "חוכמת ההמונים" שמה לב לקיומו. עברו לתצוגת גלריה הסנאטור הרפובליקאי טד קרוז, שקרא לבטל את תוצאות הבחירות האחרונות, וקיבל מימון מרכזי מהארגון Club for Growth , שיאס תורם לו. "לפעמים פוליטיקאים מטעים את התורמים שלהם", אמר יאסצילום: Stephen M. Dowell/אי־פי Club For Growth נחשב חוד החנית של מיליארדרים הפועלים נגד מס תאגידים ורגולציה – כל רגולציה. יאס נמנה עם התורמים לארגון כבר 20 שנה, אך ב־2020 נהפך לגדול התורמים לו, עם תרומה בסך 21.7 מיליון דולר. בשיחה עם ראש מכון מנהטן, ניכר היה כי רגולציה היא הנושא שמקומם אותו יותר מכל. זה לא מפתיע עבור ליברטריאן אידיאולוגי, שתרם בעבר למועמדים ליברטריאנים לנשיאות. זו השקפה שגם חופפת לאינטרס העסקי שלו – הסרת כל מגבלה ממשלתית על השוק החופשי. בשיחה הוא הביע תמיכה נלהבת במטבעות דיגיטליים, שהם לדעתו כלי חשוב לשבירת "מונופול הממשלה" ו"הרגולציות המטופשות שלה". כשנשאל על הסיבות למשבר הכלכלי ב־2008, ואם בכל זאת אינו סבור כי יש רגולציה שראוי לשמר בשווקים, תשובתו היתה פשוטה: "הייתי מבטל את כולן. הנרטיב שנוצר אז הוא שבנקים הם חמדניים, והממשלה לא אשמה, והאמת היא ההיפך הגמור"; לשאלה אם אין צורך להגן על משקיעים קטנים ובלתי מיומנים מפני בועות שעלולות להיווצר, השיב: "זה יכול לקרות, אבל זה מה שקורה בחברה חופשית.. השאלה היא אם אתה מאמין בחירות או לא". את אמונתו בשוק החופשי מגבה יאס בתרומות ענק לארגונים בחברה האזרחית השמרנית והליברטריאנית, שאותן הוא מפזר בעשרות מיליוני דולרים מדי שנה. קרן CLAWS, הזרוע הפילנתרופית המשותפת שלו ושל דנצ'יק, תרמה בשנים האחרונות לשורה של ארגונים כאלה, בהם מכון איין ראנד, רשת אטלס, המכון לצדק ועוד. יאס עצמו חבר בוועד המנהל של מכון קאטו הליברטריאני, שייסדו האחים המיליארדרים צ'ארלס ודייוויד קוך. עברו לתצוגת גלריה הליברטריאניזם הבלתי מתפשר של יאס לא עלה באופן מוצהר באירוע במכון מנהטן, אך עמדתו התבהרה בכל תשובותיו. כשנשאל אם השוק החופשי מסוגל לפתור בעיות מבניות כמו אי־שוויון ואקלים, יאס סירב להכיר בקיומו של אי־שווי